זהו.. לא יכולתי להתאפק יותר… התאהבתי בטוקטוקים האלה, הכלים הקטנים האלה… ה"חמורים" של עולם הרכב.. אנחנו משווקים אותם מזה זמן ובתוך הזמן הזה למדתי עליהם ועל בעליהם כמה וכמה דברים. ההקבלה בה השתמשתי – "החמורים של עולם הרכב" אינה תלושה כלל ועיקר, בדומה לחמור, החיה העדינה והחכמה הזו שנידונה לעבדות פרך עולם, ושנדמה כי ניתן להעמיס עליה ולהעביד אותה ללא גבול, כך גם הטוקטוק האומלל.
מי קונה אותם?
ובכן מדובר שני קהלים שונים ובכל מקרה כל אחד מסיבתו נוהג בה (תרתי משמע) שלא כהלכה.
הקהל הנכון (לכאורה):
בתיירות, אתרי נופש, בתי מלון, ישובים כפריים, מושבים קיבוצים, מפעלים סגורים, נמלים, אפילו בסיסים צבאיים, ועוד דוגמאות לרוב, ובתנאי – שתשתית הנסיעה סלולה וישרה בעיקרה, וכי לכלי הרכב החשמלי (רצוי) נהג אחד, אשר זכה להדרכה קלה וכללי שמירה ותחזוקה לכלי. כך למשל לדוגמה, רשת מלונות כפריים בצפון רכשו 5 כלים כאלה. בדיעבד הם ידעו כי הכלים האלה אינם אלה המתאימים להם התאמה מלאה. בין האתרים שלהם אתר קמפינג אשר תשתיתו הטבעית הינה שבילי עפר טרשיים, אשר בהם גם אבן וסלע. המטרה מושלמת, לספק שירות תחזוקה לאתר הקמפינג, לאסוף שמיכות, מצעים, מזרנים, לפני אשפתונים ואשפה, ומן הסתם כלי שירות זריז לעבודות תחזוקה שונות. ובכן את הריקשה של הקמפינג הפכו (התהפכה) כבר בשלבים מוקדמים לאחר רכישתה.
הטוק טוק / ריקשה חשמלית היא (הוא) כלי זריז כבר אמרנו ומסתבר שבפסי האטה מומלץ לנהוג אותה בנחה, קפיצות מהירות ואגרסיביות מפרקות אותה. נהגים רבים, לא מנוסים (עפ"ר צעירים חמי דם ומזג, רובם עובדים זמניים ומזדמנים) לא מגלים התחשבות ב"חמורה החשמלית", בין היתר רווחת תופעת "תלישת המטענים" (מטען חשמלי). אותם נהגים צעירים (או אחרים) נוטים ובתדירות גבוהה יחסית לעלות על הטוק טוק בזריזות, "להניע ולנסוע"… אבל רק רגע… היי… החשמל ! ! !, זאת אומרת, כבל החשמל, ז"א המטען… הלו… והמטען נתלש לו מהקיר במקרה הטוב, או יחד עם שקע המטען על הטוקטוק במקרה הרע. ברוב המקרים התוצאה מטען הרוס ללא אפשרות תיקון – עניין של כמה מאות שקלים, תלוי בסוג ובאיכות, בד"כ בין 500 ל 800 או 900 ₪ אפילו (תלוי גם מי העושק). במקרה הרע כאמור, התלישה והפגיעה בשקע הטעינה על הטוקטוק החשמלי גורמת לנזק יקר חברים, מדובר במכפלה של הסכומים. תופעה רווחת ושכיחה מאוד. אגב קרה לי מספר פעמים באופניים חשמליים בתוך הבית. קורה.
* מסקנות והמלצות בהמשך..
הקהל הלא נכון (לכאורה):
ואז יש לנו את הקהל ה"מעורב", משלוחנים צעירים, מיני מרקטים, סופר מרקטים, מכבסות, חנויות ירקות, בתי אוכל, הובלות קטנות (וגם לא כל כך קטנות..), בתי עסק שונים – תעשייה זעירה, נגריות, מסגריות, מלקטי ברזל (!!!), שיפוצניקים (כאלה גם שלולי רישיון), ועוד ועד כיד הדמיון. הוא לא מתאים להובלה מאסיבית של פסולת בניין ולא ברזל למחזור.. אולי בקטנה.. אבל ממש בלי להגזים. רבים בין הרוכשים את הכלים האלה, הטוקטוקים, נטולי ואפילו שלולי רישיון נהיגה, חסרי ניסיון ואפילו כאלה נטולי כל ניסיון שהוא. הם כולם רצים לרכוש ריקשות בידיעה כי זהו כלי שניתן לייצר ממנו פרנסה, הוא זול, הוא חינם כי הוא חשמלי בהוצאות השוטפות, וכי לא נדרש עבורו רישיון נהיגה ו"המשטרה לא עוצרת את המשתמשים" – כך לפחות טוענת השמועה הרווחת. לא אנחנו אמרנו, לא אנחנו המלצנו ולא ממליצים, ומן המידע המצומצם הקיים באינטרנט (ראה מאמר), קשה לומר שהמצב ברור לחלוטין, ובהקשר הזה, יתכן ומדובר כאן בפן אשר לו צד מסכן ומסוכן.
רק לאחרונה פנה לאחד היבואנים לקוח אשר ביקש לממש את האחריות שניתנה לו עם הרכישה לאחר שכבר זכה לכמה תיקונים בקריאות שירות.
בביקור שנעשה אצלו צולם הכלי מספר תמונות, ולהלן תמונותיו של כלי הנחשב לחדש יחסית, בסך הכל כבן 4 חודשים:
להלן הגלריה
מסקנות והמלצות
ישנן מספר מסקנות החשובות לדעת לאלה הרוכשים, שרכשו, או שמתכננים לרכוש טוקטוק חשמלי למטרות עבודה בעיקר. מחירה של ריקשה מבית ייצור מוכר יעלה בד"כ בין 18,000 ל 22,000 ₪ כולל מע"מ בכפוף לסוג ולדגם, המתח החשמלי וחוזק המנוע החשמלי. האגדה הרווחת אודות הטוק טוק האגדי אינה נכונה כלל ועיקר.
ההילה של השבים מן המזרח הרחוק ומספרים על הכלי האלמותי והקשוח הזה המשרת את האומה ההודית האדירה ומדינות נוספות במזרח, אינה מדויקת.
צריך לזכור כי במזרח נגישות החלקים, עלותם, והכח המקצועי העומד לרשות המתקנים הוא ללא פרופורציה למדינת ישראל. כמו כן, נהגי / בעלי הריקשות במזרח בקיאים, מיומנים ויודעים היטב דבר או שניים על תחזוקה, תיקונים, פירוק והרכבה קומפלט של כל הכלי גם באמצע הלילה, בעיניים עצמות ובצד הדרך… "זה לא אתם חברים"…!!!
הריקשה / טוק טוק הוא כלי עממי וזול. וככזה אין מה לצפות ממנו ליותר מדי, הוא עשוי מחומרים זולים, איכות הרכבתו אינה גבוהה ומשתנה מיצרן ליצרן. לריקשה היגוי זריז, מהירות גבוהה יחסית למבנהו ומטרתו ולכן בנסיעה מהירה הוא נוטה להיטלטל מהר ורבות ובעקבות כך משתחררים בו ברגים מעת לעת וכך נולד לו מיתוס הרכב המתפרק. נוהגיו עולים ויורדים מדרכות (וגם מדרגות) כאילו והיה "האמר" צבאי. בשכונות של פסי האטה, פסי ההאטה הם רק בגדר המלצה עבורו והוא מרחף מעליהם בסגנון פריז דקאר ראלי. כושר העמסה המתפרסם של הריקשה לעיתים מצהיר על מיתוסים של 600 ו 700 ק"ג לטוק טוק חשמלי הגדול 1500W, וכ 500 ק"ג לדגמים הקטנים. העמסה שכזו טוחנת את המנועים והגירים העדינים והחלשים יחסית, שום כח שבעולם לא ישכנע אותי שטוקטוק יכול להוביל בצורה בריאה בטחה ונינוחה יותר מאזור ה 300 ק"ג, ובכל מקרה לא יותר מ 400 ק"ג. עוד צריך לזכור כי הברקסים של הטוקטוק פרימיטיביים ביותר – תוף וסנדל, לחלק מהדגמים גם דיסק קדמי, ובכל מקרה מוטב להאט בו מוקדם ולעצור בנחת, בלימות חירום אינן מומלצות.
לפיכך
הריקשה היא כלי חמוד לאללה ופתרון נפלא לשימושים רבים ומגוונים.. באמת.. ברצינות, אנחנו עדיין ממליצים עליו כעל כלי חשוב, לא מזהם, לא תופס חניה ולא רועש. אבל ראבק, לא מדובר בכלי בטוח במיוחד, לא חזק במיוחד מבחינת שלדתו ותהליך הייצור שלו כמו גם הרכבתו בארץ לא מושלמים ומאוד מומלץ לרוכש לעבור עליו למן ההתחלה בסבב של חיזוק ברגים, לפחות כל אלה הנראים לעין. סעו בה בריקשה חמודה בנחת, עשו לכם איזה סימן אזהרה אם לא ניתקתם את המטען. בדקו את מצב הברקסים אחת לחודש, סעו בה אך ורק ב"קרקע" סלולה, בכביש משובש מוטב להאט מהירות במקצת למניעת זירוז "שחרור" ברגים, שימרו עליה. מוטב לכסות אותה בחורף מפני גשמים מרובים ובקיץ מן השמש השורפת, בדקו את מצב הצמיגים. מומלץ לטעון אותה מדי יום, זה טוב למצברים ולמטען. אל תעמיסו עליה מאסה גדולה מדי, היא יכולה לשאת נפח גדול, אבל משקל נכון. ביד רכה ואוהבת בטיפול ותחזוקה שוטפת נכונה ניתן ליהנות מכלי תחבורה זול ויעיל, כלי רכב חשמלי מפרנס ומייצר הכנסה… רק ראבק אנשים… פרופורציות.. לא קניתם משאית… איך אומרת הבת הקטנה שלי: "ממש ממש לא" ! ! !
